קבלת בשורה על מחלה קשה, מחוללת שינוי הן אצל החולה והן בקרב סביבתו. 

על פי רוב, החולי מעמת את האדם עם מכלול רגשות, לעיתים רגשות הסותרים זה את זה ודוחק באדם, למצא משמעות מחודשת בחייו ו"לחשב מסלול מחדש".

מטבע הדברים המחלה משפיעה על כל בני המשפחה כיחידה אחת וכנפרדים;

חולי של הורה עשוי לעיתים לפגוע במידת עצמאותו, להוביל להיפוך תפקידים במבנה המשפחתי או לשינוי מבנה הקואליציות במשפחה. פעמים רבות נושאים שהיו בעבר חלק מהנורמות החשובות בקרב המשפחה והיוו לא אחת כגורם למחלוקת, נחווים עתה כשוליים וחסרי חשיבות.

שינויים אלה הנוצרים בעקבות מחלת הורה, משפיעים על הילדים במשפחה, גם במקרים בהם אינם שותפים באופן גלוי למתרחש. מחקרים מלמדים כי התמודדות אקטיבית עם המשבר- חרף החשש מהרגשות הצפים- נמצאה לאורך זמן דווקא כמסייעת לתהליך ההסתגלות ולחוסן הפנימי.

הדרכים לעזור לילדים לבטא את קשת רגשותיהם רבות ומגוונות, ותלויות במספר משתנים; נמצא כי ילדים צעירים מוצאים בציור ערוץ בטוח לביטוי מצוקותיהם ופחדיהם, דרכו ניתן לשוחח עימם ולברר את משמעות הציור כגון; כיצד הם מבינים את המחלה, מהו הפחד שמעסיק אותם ביותר ומה יסייע להם בתהליך ההסתגלות וההתמודדות.

לטענת נירה כפיר (1993) בעוד רופאים רבים ממתינים לתרופת פלא שתחולל שינוי מהיר ותביא מזור למחלה, התרפיסטים יודעים שאין בנמצא תרופה שכזו.

נראה איפוא, שלמרות שהשינוי המתרחש בתהליך הטיפולי לעיתים הינו איטי ומתמשך, הרי שיש בכוחו לסייע לחולה ולבני משפחתו למצא מתוך הכאוס שיצרה המחלה, כוחות להתארגן מחדש.